יואל הדס (איידעס)
בכפר וולקה-ש היו שבע משפחות יהודיות. התפללנו במניין בביתו של יהודי שהיה לו סלון גדול. היה גם ספר תורה. בעל התפילה הראשי היה סבי דוד קפלן ז"ל. הוא עבד בבית המלאכה שלו כל היום ובערב הדליק עששית ולמד דף גמרא. סבי, בנו ומשפחתו נספו בליבישיי [לוביישוב]. היהודים בכפר התפרנסו מדיג באגמים וממסחר זעיר. הקונצסיה [הזיכיון] על הדיג היה בידי יהודי עשיר מבריסק ונציגו הפולני ישב בכפר. בכפר היו כמאה בתים, מהם כשלושים של פולנים והיתר אוקראינים.
בכפר הקטן לא צפה לי עתיד מזהיר ולכן החליטו ההורים לשלוח אותי, בנם בכורם, אל הדוד מצד אבי, מרדכי איידעס, שגר בוורשה. בתחילת שנת 1939 הגעתי אל דודי בעיר הבירה הנוצצת של פולין. שהיתי בוורשה עד להתנפלות של הגרמנים על פולין ולמזלנו הצלחנו דודי ואני לעזוב את העיר ברכבת האחרונה. אני חזרתי לכפר ודודי למשפחתו שגרה באחת העיירות בסביבת קוברין. בשנת 1940, כשהסובייטים התחילו לארגן את המנהל האזרחי, התקבלתי לעבודה במשרד מס ההכנסה בעיירה לוביישוב. שם כבר עבד יודל קוטלר בתור מפקח ראשי. במשך הזמן זרמו לשם צעירים יהודים מכל הכפרים.