Text Size

עוד עדויות

הינדה קוז'ושניק (לבית גבאי)

 

הינדה קוז'ושניק
הינדה קוז'ושניק
אני ילידת קאמין-ק. אבי מרדכי גבאי ואִמי לאה לבית אייזן היו מהכפר יזרקה. גרנו בבית שלנו, בית שהיה ענקי בגודלו. אבא השכיר את הבית לקיבוץ [הכשרה לקראת עלייה לארץ-ישראל]. הוא היה ציוני נלהב. היינו שישה ילדים בבית: ניסן הבכור (יליד 1915), אני הינדה (ילידת 1919), אחי ישראל (יליד 1922), אחותי חיה (ילידת 1923), אחי אריה לייבל, ואחותי זלאטה - בת הזקונים (ילידת 1930).

 

אבא היה סנדלר ופִרנס בכבוד את המשפחה. אני ואחי ניסן למדנו בבית הספר 'התחייה' שבעיירה, ושאר הילדים למדו בבית הספר הפולני. בנוסף לכך למדו אצל מורה פרטי, מורה אשר כונה: "דער לישקע רֶבֶּע" [כלומר, הרב מהכפר גלושא זוטא]. היו לי סבא וסבתא בכפר יזרקה, כחמישה קילומטרים מקאמין-ק; לכפר הזה נסעו יהודי העיירה כדי לנוח. בעיירה היו תנועות נוער מכל הסוגים: 'החלוץ', 'השומר הצעיר' ו'בית"ר'. כולנו במשפחה השתייכנו לתנועות נוער ציוניות; אחי הבכור ניסן היה בתנועת 'החלוץ', ואנוכי הייתי בתנועת 'השומר הצעיר'. אחי החלוץ עלה לארץ ב-1933 והתיישב בקיבוץ יגור. הוא התמיד לשמור על קשר אִתָנו ושלח לנו מכתבים וכסף.

בזמן השלטון הסובייטי בעיירה נהנו היהודים מחופש רב יותר. היה לי חבר מהתנועה במשך ארבע שנים, שמו היה יוסף סגל ז"ל. ב-1940, ביום האחרון של חנוכה, התחתנו ועברנו לגור אצל ההורים. יוסף היה בנאי במקצועו ומוכשר ביותר. הוא עבד עם אביו כחלק מקבוצה של בנאים שעסקו בבנייה בעץ בעיירה. לאחר שהרוסים באו לעיירה, הוא עבד כמנהל חשבונות של טחנת קמח. המשכנו להיות בקשרים עם חברי התנועה לשעבר, ובהם היה דב עמית (דרוג).